יום רביעי, 24 בנובמבר 2010

דין משמעתי של עורכי דין בארץ ובעולם


ערכנו השוואה של מערכות דיני האתיקה של עורכי דין בעולם ובישראל/

הסקירה הקצרה של זכויות עורכי הדין בישראל, חודרת במהרה למעמקי חברה ושלטון, עת הזכות לייצוג ולהגנת האדם מפני הרשויות השונות, והקשר האזרחי מול מערכת השלטון, הם העומדים האמיתיים, על לשון המאזניים.

המאמר, בתקופת טרום בחירות, עת פרקליטו של ראש הממשלה המכהן, נחקר תחת אזהרה, יחבר את הקורא אל דקויות הקשר שבין אדם ומדינה, באור דמותו של עורך הדין, במדינת ישראל.
מטרותיה של לשכת עורכי הדין, אשר פורסמו ביום 06.11.2002 מצהירות על הקמת לשכת עורכי הדין עצמה, כנרתמת לאגד ולהגן על מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק", לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת, לאמור:
"הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה, הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות השופטת".
 אכן, נקבע, כי עורך הדין, במקרים מסויימים, זכאי ל'יחס מועדף', בשעה בה הוא  מייצג אדם ופועל מטעמו בפני המדינה, אולי כמקבילה מסויימת לחסינות עובדי הציבור עצמם מחד, והכפפתם לדין משמעתי במקרים אחרים מאידך:
בספרו של פרופ' יצחק זמיר: "הסמכות המינהלית", כרך א', עמ' 497-498, נאמר בנושא:
"... כפוף עובד הציבור למערכת של כללי אתיקה מיוחדים לעובדי ציבור. יש בהם כללים שאין להם תוקף משפטי, אלא רק משקל מוסרי. באופן כללי ניתן לומר כי על עובד הציבור מוטלת חובה אתית, הנגזרת ממעמדו כנאמן הציבור, לשרת את הציבור במסירות, ביעילות, בהגינות ובאדיבות. אולם קשה להגדיר חובה זאת, ולפיכך גם קשה לקבוע מתי עובד ציבור חוצה את הגבול, באופן שיש בו הפרה של חובת האתיקה. האתיקה היא תרבות. האתיקה המקובלת על המינהל הציבורי בחברה מסוימת משקפת את תרבות המינהל הנוהגת באותה חברה אותו זמן. רמת האתיקה נקבעת, הלכה למעשה, לפי רמת הציפיות מן המינהל הציבורי מצד אחד, ולפי מהות התגובות על-ידי הציבור הרחב מצד שני".
זכויות עורך הדין בעת ייצוג לקוחו, עולות גם בקנה אחד עם הוראות הרשות המבצעת, וגורמי האכיפה במדינת ישראל, אלו הוקירו את ההגנה על זכויות האזרח במדינה דמוקרטית באמצעות עורכי הדין, על ידי הקניית מעמד מעין שיפוטי ליועץ המשפטי לממשלה, טרם יואשם עורך דין בפלילים, על מעשה שעשה בעת מילוי תפקידו.

הנחיה 4.1004 בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה ובהתאמה פקודה 14.01.13 בפקודות המטה הארצי (המטא"ר), באות להגן על הציבור, באמצעות ריסון גורמי האכיפה נגד עורכי דין המייצגים מרשם.

ההנחיה והפקודה מלמדות, כי רק לאחר שיופעל שיקול דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, תהא רשאית המשטרה ו/או הפרקליטות הפלילית, להגיש כתב אישום כנגד עורך דין, על שבעת שייצג לקוח, או פעל מטעמו, נחשף להאשמת מצד המדינה, בעבירות מסוג העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר, הדחה בחקירה ועוד.

ברור לכל אדם בישראל, שיבקש לקבל ייצוג מול מוסדות ורשויות המדינה, כי טובתו תושג עת עורך הדין מטעמו, אינו חשוף לכל חשש ומורא בניהול מו"מ, חקירה או בכל הליך משפטי או מעיין משפטי, עבור הלקוח, ככל שאלו נעשים על ידי עורך הדין בהתאם לכללי האתיקה המשמעתית ובהתאם לדין.

לשכת עורכי הדין, היא האוכפת מאז שנת 1961, את דרך הארץ, מידת הכבוד, ומידת העזרה לבתי המשפט, בה נדרשים חבריה, עורכי הדין במדינת ישראל, לפעול.

נציבות שירות המדינה, מאפשרת גם היא מחד את השמירה על כללי המשמעת והאתיקה של עובדי המדינה ומאידך את חסינותם מפני אישומי סרק פליליים, בהיחשפותם במסגרת תפקידים, לתלונות הציבור הרחב.

אומנם, זכויות עורכי הדין, כפי המתבטאת בהנחיות אינן חסינות מוחלטת, אך הקניית זכות השימוע, תוך הגנה על עורך הדין מפני שרירות גורמי האכיפה איתם הוא מתמודד בעבור לקוחותיו, מאזנת ולו במעט את מעמדו של האדם והאזרח בישראל.

בציטוט מן המקורות, עמד על כך כבוד השופט ד"ר מודריק בפסק דין שניתן בעפא080426/05 לאמור:

"כי התורה אמרה 'שמוע בין אחיכם הוא הפסוק בספר דברים, א, טז:ב 'ואצווה את שופטיכם בעת ההיא לאמר:ו שמוע בין אחיכם, ושפטתם צדק, בין איש לבין אחיו ובין גרו' (בג"צ 4112/90 האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' אלוף פיקוד הדרום, פ"ד מד (4) 626, 637)."
האם בהגנה זו על יד ימינו של האזרח, מגן אמונו המייצגו דרך קבע בפני מוסדות המדינה יש די ? קשה לומר, אך ניכרת ההכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד השלטוני, כאשר עורכי דין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו על היועץ המשפטי לממשלה (פרקליט המדינה), ועל שר המשפטים, הכל כמובן לפי העניין, וכאשר לשכת עורכי הדין כפופה לביקורת מבקר המדינה.  

המצב ההשוואתי בעולם, עידן הגלובליזציה כאשר נתונים השוואתיים מהעולם מלמדים גם הם, כי במדינות הדמוקרטיות מוכרת ההבנה והצורך בהגנה על עורכי הדין שזור במוסדות השלטון ובמנגנוני השלטון.

בלגיה
         פרקליטים בשירות הציבורי הנחשדים בעבירות משמעת נתונים לשיפוט משמעתי ואפשר להטיל עליהם סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, השעיה עד לפרק זמן של שנה ושלילת רשיון לתקופה מוגבלת.
         סנקציות אלו יוטלו גם כאשר הפרקליטים התרשלו בתפקידם ופגעו במערכת הצדק וכאשר הם הפרו את חובת הסודיות.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא קלה (אזהרה או נזיפה), ייזום את ההליכים המשמעתיים הממונה על הפרקליט, והוא אף יחקור את המקרה ויכריע בו.
         אם  הסנקציה המתבקשת לפי החשדות היא חמורה (השעיה או שלילת רשיון), המועצה הלאומית למשמעת (National Council for Discipline), שהיא גוף עצמאי, תחקור את המקרה ותמליץ על הטלת עונשים.
         השיפוט הפלילי
         שופט של בית-המשפט לערעורים חוקר את החשדות הפליליים נגד פרקליטים בשירות הציבורי. גם את שאר ההליכים הפליליים נגד פרקליטים אלו מנהל שופט של בית-המשפט לערעורים, ובית-משפט זה אף פוסק את דינם.
         שבדיה
         הליכים משפטיים ומשמעתיים כנגד פרקליטים בשירות הציבורי מוסדרים בשבדיה בהנחיות התובע הראשי (Instructions of the Prosecutor-General), הנוגעות לטיפול בדיווחים נגד פרקליטים ושופטים (Handling of Reports against Prosecutors and Judges).
         לפי ההנחיות האלה, התובע הראשי עצמו יברר תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים המכהנים כמנהלים של זרועות התביעה הציבורית (כמו פרקליטי מחוז ומנהלי מחלקות) או פרקליטים העובדים במשרדו של התובע הראשי, והוא שיטפל בהן.
         תלונות וחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים אחרים בשירות הציבורי יטופלו תחילה על ידי מנהל זרוע התביעה הרלוונטית. הוא יעשה חקירה ראשונית ויחליט בסופה אם דרושים צעדים נוספים. אם החליט כי יש להתחיל חקירה מקדמית או לדווח לוועדת המשמעת הארצית (National Disciplinary Board) – המקרה יועבר לטיפולו של התובע הראשי. הסנקציות שוועדת המשמעת הארצית רשאית להטיל הן אזהרה והפחתה בשכר.
         גופים נוספים המוסמכים לטפל בתלונות ובחשדות לביצוע עבירות פליליות כנגד פרקליטים בשירות הציבורי הם נציב תלונות הציבור של הממשלה (Chancellor of Justice) ונציב תלונות הציבור של הפרלמנט (Parliamentary Ombudsman). הנציבים רשאים לפעול כתובעים מיוחדים ולהגיש כתבי אישום כנגד נושאי משרות ציבוריות אשר נחשדים בעבירות פליליות, ורשאים להעביר את העניין גם לוועדת המשמעת הארצית לשם הטלת סנקציה משמעתית או כדי שתביע את דעתה בנושא.   
         נציב תלונות הציבור של הפרלמנט נבחר בפרלמנט לכהונה של ארבע שנים, ורשאי להיבחר שנית. הנציב עצמאי בפעולותיו, והממשלה על רשויותיה אינה רשאית להתערב בתפקידו. כל אדם רשאי להגיש תלונה לנציב נגד כל עובד ציבור.
         נציב תלונות הציבור של הממשלה הוא עובד ציבור א-פוליטי, והממשלה ממנה אותו לתקופה בלתי מוגבלת.
         בדוח הממשלה לשנת 2003 הוצע כי ההחלטה להתחיל חקירה מקדמית נגד פרקליט וההחלטה לפתוח נגדו בהליכים פליליים תהיינה בידי נציב תלונות הציבור של הממשלה. הצעה זו נתונה כיום בהליכי חקיקה במשרד המשפטים.

         דנמרק
         השיפוט המשמעתי
         ועדת התלונות על עורכי-דין (The Lawyers Complaints Board), שהקימה לשכת עורכי-הדין של דנמרק ( Danish Bar and  Law  Society) היא הגוף המופקד על בירור תלונות נגד עורכי-דין (גם במקרה זה לא נמסר מידע ספציפי בעניין פרקליטים בשירות הציבורי). 
         ועדת התלונות פועלת בעצמאות מוחלטת, ולשכת עורכי-הדין אינה רשאית להתערב בהחלטותיה.
         לנוכח ביקורת ציבורית שלפיה לא ראוי שבוועדה חברים עורכי דין בלבד, שונה הרכבה בשנת 1982, וכיום יש בה 18 חברים, ובהם שלושה שופטים, תשעה עורכי-דין פעילים וחמישה נציגי ציבור. יושב-ראש הוועדה הוא שופט עליון, וקולו מכריע. אין בכוחם של תשעת עורכי-הדין לזכות את העורך דין הנידון כאשר שאר חברי הוועדה אינם מסכימים לזיכוי.
         ועדת התלונות מוסמכת לדון במקרים של הפרת כללי האתיקה המקצועית וכן בענייני שכר טרחה. תלונה תתברר תחילה בוועדה המחוזית (Board of the Local District), וזו תיתן את המלצותיה לוועדת התלונות. ועדת התלונות אינה כפופה להחלטות הוועדה המחוזית, והיא רשאית להחליט כראות עיניה ולהטיל סנקציות, כגון אזהרה, נזיפה, קנס עד סכום של 27,000 יורו ושלילת רשיון. החלטה זו של ועדת התלונות ניתנת לערעור בפני בית-המשפט לערעורים (Court of Appeal).
         במקרים שבהם התנהגות עורך-הדין מגיעה עד כדי מעילה (embezzlement), תבקש התביעה את שלילת רשיונו של עורך-הדין המועל בבית-משפט פלילי רגיל (ordinary criminal court),[1] ולא תוגש תלונה לוועדת התלונות.     
לסיכום
ללא ספק, ההכרה בחשיבות ההגנה על זכויות האדם, באמצעות שמירה על כללי עורכי הדין, חובתיהם וזכויותיהם בעבור לקוחותיהם, מהווים סממן להתפתחות דמוקרטיה יהודית, במדינת ישראל.
נסיים במאמר תקווה, להמשכה של מדינת ישראל כיהודית ודמוקרטית עוד שנים רבות, ולתפילת עם ישראל חיי.
לא נותר לנו אלא לייחל, לשיפור מעמדו של עורך הדין בישראל, כשומר זכויות האדם והדמוקרטיה

[1]  יצוין כי הקוד הפלילי של דנמרק קובע שהתנאי לשלילת רשיון עריכת-דין הוא ספק בדבר יכולתו של עורך-הדין למלא כראוי את חובותיו כעורך-דין, או כאשר עצם טיבה של העבירה שעבר עורך-הדין מעידה על כל מי שעבר עליה שאין לתת בו אמון עוד. ככלל, מעילה תוביל לשלילת רשיון, ואילו עבירות אשר אינן קשורות במישרין בעריכת-הדין לא יובילו לסנקציה זו.

יום חמישי, 18 בנובמבר 2010

יהונתן קלינגר, הניצול לרעה של חופש הביטוי

בית המשפט: צו למניעת ניצול לרעה של חופש הביטוי

בית המשפט קבע: לבקשת עורכי דין נועם קוריס ושות' ניתן צו הטרדה מאיימת נגד מטרידן ונאסר עליו לשלוח דואר אלקטרוני, למשך 6 חודשים.

בהחלטה שהותרה לפרסום בימים אלו, קבע בית השלום בתל אביב (כבוד השופטת רונית אלט פינצ'וק) במסגרת תיק הטרדה מאיימת ה"ט 30520-09-10 עו"ד לאה דורפמן ואח'  (ה"ט 30520-09-10), נקבע, כי התנהגותו של המטריד או לפחות חלק ממעשיו, מהווים הטרדה מאיימת נגד חמישה מבקשים לפחות, שפנו לאור המעשים לקבלת צו הגנה מבית המשפט.

בית המשפט ביקר את ההטרדות שביצעו בקשר עם קטינים, בני משפחות המבקשיםואסר עליו בצו להמשיך במעשיו הפוגעים בקטינים.

ההטרדות החוזרות , כנגד צוות משרד עורכי הדין ובני משפחותיהם החלו, לאור הסתה לכאורה שננקטה על ידי באי כוח המטריד, שטענו בפורמים שונים כי עו"ד החולק על דעתם בקשר לחוק הספאם עובר על החוק, למרות דעותיהם של מומחי משפט ועורכי דין (ונכון להיום גם בתי משפט שונים), שדווקא תמכו בפרשנות שניתנה על ידי המבקשים לחוק הספאם.

צו ההטרדה המאיימת, ניתן למרות  התעקשותו התמוהה שלעו"ד יהונתן קלינגר בא כוח המטריד, שניסו לטעון במרץ כאילו אין פסול בנקיטת מעשים שיש בהם פגיעה בקטינים, עד כדי שסירב לגבולות שנועדו למנוע ניצול לרעה, של חופש הביטוי.

בעקבות צו ההטרדה המאיימת הועלתה אף ביקורת, על עו"ד קלינגרעוד דרש מהטעמים ששמר עימו, להעדיף הטרדות הפוגעות בבני המשפחות של קציני בית המשפט, על פני פעולות משפטיות חוקיות, שהיה יכול לנקוט לכאורה לשיטתו, על פי דין.

בית המשפט עוד התריע בנושא, כי גם פרסומים שאינם מהווים הטרדה מאיימת אינם בהכרח ראויים והסביר שגם אלו "יכלו להיעשות בדרך אחרת".

בשל אופיו המיוחד של הליך צו ההטרדה המאיימת, בית המשפט לא נכנס לדקויות בדיקת אי אמיתות הפירסומים במקרה הפרטיקולארי שהובא בפניו, אך בכל מקרה יאמר שהרשת חברתית פייסבוק החליטה ממילא להסיר את הפרסומים ולהזהיר את מקימי הקבוצה, כיוון שממילא מעשיו היו פסולים גם פייסבוק.

בית המשפט נתן גם, צו למניעת הטרדה מאיימת שאוסר על המטריד לפנות אל המבקשים באמצעות המייל והטלפון, וכן קבע שלפחות חלק מפרסומיו מהווה שימוש לרעה בחופש הביטוי.

"לאור כל האמור לעיל ניתן צו, שתוקפו 6 חודשים מהיום, האוסר על המשיב לפנות למשרד המבקש או למי מהמבקשים בדואר אלקטרוני או טלפונית, וכן אוסר עליו לפרסם תמונות או לינקים לתמונות הכוללות צילום של קטין מחשבון הפייסבוק של המבקש."

בית המשפט ציין, שפניות אל משרד עורכי דין נ. קוריס ושות' באמצעות המייל או הטלפון ממילא נועדו על מנת לקבל יעוץ משפטי ולא קיבל את הטענה שזו היא מטרת המטריד.

יום ראשון, 14 בנובמבר 2010

פרשת הספאם בפייסבוק

כותב המאמר, עורך דין נועם קוריס, מייסד משרד נ. קוריס ושות' עורכי דין

תופעת הספאם והניצול לרעה בפייסבוק
האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק העלתה שיח ציבורי מעניין על סמכויות מדינת ישראל לחוקק ולאכוף את האסור והמותר בנעשה ברשת האינטרנט, בשטחי ריבונותה.
תקדימי האכיפה האזרחית העלו בשיח הציבורי באינטרנט שאלות על מערכת היחסים הרצויה בין ס' 30א לחוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' 40), התשס"ח -2008, שחוקק בישראל ונכנס לתוקפו ביום 01.12.2008. לבין הוראות אתרי אינטרנט, דוגמת הפייסבוק שבבעלותו של מר מארק צוקרברג.
כך למשל, עלתה באמצעי התקשורת טענה לפיה הצטרפות לרשת הפייסבוק עצמה, מאפשרת מבחינה משפטית, לכל 500,000,000 הגולשים בה לשלוח ללא הבחנה וללא הגבלה לכל גולש אחר היישר אל תיבת הדואר, של כל שאר הגולשים, פרסומיים ללא פיקוח, ככל העולה על דעתו ובין היתר לרכישת כל מוצר או שירות, תוך ויתור על הכללים שנקבעו בנושא, בישראל.
לפי אותה השיטה, אין למעשה משמעות לחקיקה הישראלית האוסרת פרסומי תועבה, הסתה, הימורים, זכויות יוצרים או לשון הרע, ככל שבעלי רשת חברתית דוגמת צוקרברג יחליט (באופן תיאורטי) לפרסמם או לפעול בניגוד אליהם, באמצעות כל תיבות הדואר האלקטרוני ברשת.
אומנם, ס' 30(א) לעיל טרם נדון בישראל בערכאות הקובעות תקדימים, אך בית המשפט כבר קבע, כי אדם רשאי להצטרף לקבוצה ובכל זאת לעמוד על כך שלא יקבל ממנה דברי פרסומת ולמשל בתק 36975/10 גיא מור נ' אוניברסיטת תל אביב (תביעות קטנות - תל-אביב-יפו, רונן אילן).
פסיקה זו גם קובעת למעשה, ששולח ההודעה אינו חייב להיות גוף מסחרי ודי בכך שההודעה עצמה הנה בעלת אופי מסחרי.
לא מיותר לציין גם, שחוזה הפייסבוק האחיד לא יכול להוות חוזה מחייב, שכן ממילא לא עבר את מבחני הפיקוח וההגנה על הציבור בישראל, כפי שמחייב חוק החוזים האחידים.

האינטרס הציבורי בישראל
איגוד האינטרנט בישראל, כמו גם עורכי דין ומומחים, גורסים שבתי המשפט ימשיכו במגמה שהחלה לאכיפת איסור משלוח דואר הזבל, ויקבעו שגם במסגרת האינטרנט בכלל לרבות ברשת הפייסבוק, יש לשמור על המסגרת הנורמטיבית של  החוק ועל דרישת פעולת הסכמה אקטיבית (OPT-IN), שאינה מתמלאת למשל ברשימות התפוצה הרחבות בפייסבוק במסגרת קבוצות מסוג "אירוע" או "EVENT" אליהן יכול המפרסם או כל צד שלישי, לצרף כל גולש ללא ידיעתו ובוודאי שללא הסכמתו, כך שמבחינה טכנית יוכל כל מנהל בקבוצה לשלוח מיליוני הצעות רכישה טורדניות לכל מי שצורף לרשימת התפוצה, בניגוד לרצון ציבור הנמענים ובניגוד להכרעת הכנסת בנושא, כפי שבאה לידי ביטוי בחקיקה הישראלית.
לדעתנו, אין הוראות הפייסבוק יכולות לגבור על האינטרס הציבורי הפרטיקולארי של מדינת ישראל ואין בהוראות הפייסבוק בכדי לאפשר לשלוח הודעות פרסומיות או כל הודעה אחרת הנוגדות את החוק הישראלי.

ראינו, שבלוגרים רבים, כמו גם עורכי דין מתחום האינטרנט אוחזים בדעות דומות ביחס לצורך בחסימת הספאמרים ברשתות החברתיות והשימוש שנעשה לרעה בהפצת ספאמים והפרעות אחרות ברשתות החברתיות.

אפילו הצטרפות אקטיבית לקבוצה שהוקמה בפייסבוק לקידום מכירות של מוצר או שירות מסוימים אינם מהווים הסכמה גורפת לקבל דברי פרסומת אחרים מאותה הקבוצה וספק אם הצטרפות לקבוצת תמיכת סטודנטים בעובדות ניקיון, תוכל להוות הסכמה לעניין החוק, לקבלת חומר פרסומי והצעה לרכישת מוצרי אלקטרוניקה או השתתפות בסדנא בתשלום, מאת מי מבעלי העניין שבין מקימי הקבוצה, או בצורה דקדקנית יותר כפי שהגדיר עורך דין יהונתן קלינגר, האם הסכמה להצטרף לקבוצה תוכל להיחשב כהסכמה למשלוח דברי דואר, בכל מקרה?

כך פורסם גם, כי רשת הפייסבוק אפשרה לקבוצה שהציגה עצמה כקבוצה למען החזרת גלעד שליט, לשלוח דברי פרסומת לרכישת מוצרי בריאות ותרופות מפוקפקות, לדעתנו, בניגוד להוראות החוק ובניגוד למדיניות הרצויה במדינת ישראל.

לשון חוק התקשורת
תהליך החקיקה של תיקון 40 לחוק התקשורת החל מספר שנים לפני הקמת הפייסבוק וכניסת הרשתות החברתיות.
יחד עם זאת, לשון החוק נראית כצופת פני עתיד, כאשר הודעה אלקטרונית הוגדרה כבר אז, לא רק כהודעה שנשלחה באמצעות המייל הרגיל, אלא כ"מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט".
ובנוסח המלא של הגדרת ס' 30(א)(א) לעניינו:
"הודעה אלקטרונית" – מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט אל נמען או קבוצה של נמענים, וניתן לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת;
המחוקק בהגדרתו כלל "כל מסר בזק מקודד המועבר ברשת האינטרנט", כך שלשון החוק מלמדת על כוונתו של המחוקק לאכוף את חוק התקשורת, גם ברשתות חברתיות בהן ניתן לשלוח מסרי בזק מקודדים המועברים ברשת האינטרנט וניתנים לשמירה ולאחזור בדרך ממוחשבת.

פרסומים חברתיים ושלא למטרות רווח
נהלי רשת הפייסבוק שהוגדרה מלכתחילה כרשת חברתית ולא כרשת מסחרית מתיישבים בכפיפה אחת לדעתנו עם החקיקה הישראלית בכל הקשור לעניין הפרטני של משלוח הודעות אפילו פרסומיות, לקידום מטרות חברתיות בעלות חשיבות ציבורית, שאינן מטרות רווח.
החוק הישראלי מאפשר (ואולי אף מעודד), משלוח הודעות שאינן בעלות אופי מסחרי ושכל תכליתן הנן פעילות חברתית וציבורית.
אומנם, בית המשפט המחוזי בתל אביב דן זה שנתיים וטרם הכריע בתביעה שהגיש מר רן כיבודי נגד מפלגת הליכוד על כך שמפלגת הליכוד ניסתה לכאורה לגייס כספים באמצעות דואר אלקטרוני המוני ולציבור נמענים בלתי מבוקר, אך לדעתנו במקרים בהם מבקשת תנועה ללא מטרות רווח לעדכן על פעילותה או לקדם מטרה או פעולה התנדבותית אחרת באמצעות הודעות אלקטרוניות לא ימנע חוק התקשורת הפצת הודעות מסוג זה.
ס' 30(א)(א) לחוק מגדיר "דבר פרסומת" כ– "מסר המופץ באופן מסחרי, שמטרתו לעודד רכישת מוצר או שירות או לעודד הוצאת כספים בדרך אחרת;"
עיון בהתפתחות ניסוח הצעת החוק מלמד שהמחוקק הוציא בהליך החקיקה ובמכוון מהגדרות הפרסומות האסורות, את האיסור על משלוח המסרים המופצים שלא באופן מסחרי, דוגמת מסרים בדבר פעילות ציבורית או חברתית, למשל של עמותות ותאגידים, שהנם לטובת הציבור ולא לתכלית מסחרית.

עידוד מעורבות חברתית להשגת מטרות ציבוריות
עיון בהצעות החוק ובפרוטוקולים של וועדות הכנסת הרלוונטיות מלמד שהמחוקק בדיוניו לקראת חקיקת חוק דואר הזבל (תיקון 40 לעיל) התחבט האם לנקוט בגישה האמריקאית ((opt-out על פיה כל מפרסם רשאי לשלוח הודעות פרסומיות כאוות נפשו ולכל נמען, כל עוד לא ביקש הנמען לחדול מלקבל את הודעותיו, לבין הגישה האירופאית ((opt-in, על פיה נאסר על מפרסם לשלוח הודעות פרסומיות לנמען, כל עוד הנמען לא ביקש קודם לכן ובמפורש לקבלן.
המחוקק הישראלי, בחר אחרי שבחן את השלכותיהן של הגישות השונות בגישת ביניים על פיה מסרים פרסומיים מסחריים יהיו אסורים בישראל ללא קבלת הסכמת הנמען מראש, ואילו מסרים פרסומיים שאינם למטרות רווח או הוצאת כספים, יהיו מותרים ואף יקבלו מעמד ייחודי ומותר, כך שבישראל ניתן (ולדעתנו אף רצוי), להפיץ ולפרסם פעילויות חברתיות וציבוריות, שנועדו לשרת את הציבור ולהביא לחברה טובה יותר, בהתאם לערכי התנועה וככל שמדובר במטרות בלתי מסחריות, לטובת הציבור.

יום שישי, 12 בנובמבר 2010

נועם קוריס ושות ברשת האינטרנט

משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
בלוג ישראלי | בלוג וורדפרס חדש. תופעת הבלוגים, בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות ...
תמצית פסק הדין ברשות ערעור פלילי 03 / 10462(מיני רציו). הלינור הראר. נגד. מדינת ישראל. בבית המשפט העליון. [30.6.2005] ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א.

בלוג עורכי דין | adv-blog.com. תביעה ייצוגית לגבי הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט. נ. קוריס ושות' ב – ynet התובע הייצוגי מבקש להגדיר את ...

עורכי דין בתוצאות בלוגים בגוגל

לטענת התובע הייצוגי, באמצעות עוה"ד נועם קוריס, שביט עמרם ודלית ברנר-אוליצקי ממשרד נועם קוריס ושות', תקנון הקופה קובע כי "כל הפקדה של עמית ...
הפצה של רשימת עורכי דין. 01.11.2002 | כסלו תשס"ג | גליון מס' 4. מס' ההחלטה: את 58/02. העובדות: ...
הפצה של רשימת עורכי דין. 01.11.2002 | כסלו תשס"ג | גליון מס' 4 מס' ההחלטה: את 58/02. העובדות: ...
עורך דין פתח את דלת מכוניתו, ולפתע הגיחה מכונית אחרת ותלשה את הדלת. - "תראה איזה נזק עצום נגרם ל-BMW שלי", התלונן עורך הדין באוזני השוטר ...
"אולי תוכל לעזור לי", פנה הרופא לעורך-דין שפגש במסיבה, "תמיד כשאני בא למסיבה פונים אלי אנשים בבקשה לייעוץ רפואי. ...
בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, ...

שלום, זו תגובה. כדי למחוק תגובות, צריך רק להכנס למערכת, ולהציג את התגובות של הפוסט. שם יש אפשרויות למחיקה ועריכה של תגובות. ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, אשר תכניהם גלויים ...
"אולי תוכל לעזור לי", פנה הרופא לעורך-דין שפגש במסיבה, "תמיד כשאני בא למסיבה פונים אלי אנשים בבקשה לייעוץ רפואי. ...
עורך דין פתח את דלת מכוניתו, ולפתע הגיחה מכונית אחרת ותלשה את הדלת. - "תראה איזה נזק עצום נגרם ל-BMW שלי", התלונן עורך הדין באוזני השוטר ...
בלוג ישראלי | בלוג וורדפרס חדש. תופעת הבלוגים, בְּלוֹג (בעברית: יומן רשת או רשומון) הוא אתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
תביעה ייצוגית לאור הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט. נ. קוריס ושות' ב – ynet.co.il. התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא

מורה בבית ספר יסודי שאלה את תלמידיה במה עוסקים הוריהם. יוסי מספר בגאווה: "אבא שלי רופא, הוא מציל חיים" חיים מספר בגאווה: "אבא שלי מורה, ...
קורבן העבירה: עו"ד יסמין קשת, עו"ד יעל סגל-מקליס, עו"ד טלי דג'ין. בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס. פרוטוקול. כבוד השופט א' א' לוי: ...
בבית משפט השלום ת.א. 09/. בתל אביב. התובעים: 1. מר. 2. גב'. 3. הקטינה א. י. (באמצעות הוריה). 4. הקטינה ב.י. (באמצעות הוריה). 5. הקטין א.י. ...
בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...
בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...
קוד פתוח – מאמרים :קוריס בלוג. מהם תנאי שימוש בקוד פתוח ? תקנון השימוש או תנאי השימוש בקוד פתוח הם למעשה הרשאה שלמה או בתנאים לעשות שימוש ...
לפניי בקשה למתן רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (בר"ע 2141/08 כבוד השופטת י' שטופמן) מיום 20.1.2010 בו נדחה ערעורו ...
השופט א' גרוניס: 1. עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת הממשלה להקצות 65 מיליון ש"ח לצורך מימון טיפולי שיניים משמרים לילדים מתוך 415 מיליון ש"ח, ...
לפניי ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופט צ' גורפינקל) מיום 29.8.2010 שלא לפסול עצמו מלדון בתיק פלילי 15111-06-10 ...
הנשיאה ד' ביניש: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו (השופט ע' מודריק), בו הורשע המערער – על-בסיס המיוחס לו – בארבעה אישומים ...
בית המשפט המחוזי בנצרת הרשיע הבוקר (ג') פה-אחד את רומן זדורוב ברצח הילדה תאיר ראדה, שהתרחש בבית-ספרה בקצרין שברמת-הגולן. ...
בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...
בית המשפט המחוזי מרכז (כב' השופטת א' שטמר) דן בתביעותיהם ההדדיות של הצדדים כתוצאה מיחסים מסחריים בתחום המוזיקה שעלו על שרטון, ...
תביעה ייצוגית לאור הטעיה בתקנוני הקופות באתרי האינטרנט. נ. קוריס ושות' ב – ynet.co.il. התובע הייצוגי מבקש להגדיר את קבוצת התובעים שאותה הוא ...
ערעור על החלטת רשם בית משפט השלום באשדוד, י' בוקר, מיום 29.9.2009 שלא לפסול עצמו מלשבת בדין בעניינם של המערערים בת.א. 854/09. ...
נועם קוריס – kurisblog.com 7 אוקטובר 2010 … אתר הפייסבוק הוקם ב- 4 לפברואר 2004, על יד מארק צוקרברג, סטודנט יהודי … ...
בלוג עורכי דין. lawyers-blog.org. דף הבית · אודות · צור קשר · פסקי דין · פרסומים · הבלוג. “תמונות”. עורך הדין העברי הראשון. Read More...
בלוג עורכי דין | בלוג עורכי דין · עו"ד נועם קוריס ניהל בהצלחה תיקים אשר קבעו הלכה למעשה את הלכות דיני האינטרנט המקובלות כיום בישראל, ...
מורה בבית ספר יסודי שאלה את תלמידיה במה עוסקים הוריהם. יוסי מספר בגאווה: "אבא שלי רופא, הוא מציל חיים" חיים מספר בגאווה: "אבא שלי מורה, ...
בבית המשפט העליון. רע"א 6601/10. בפני: כבוד השופט ע' פוגלמן. המבקש: פלוני. נ ג ד. המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. פלוני 3. פלונית ...
תקנות לעיון הציבור ולהערותיו. משרד התשתיות הלאומיות מבקש להביא לעיון הציבור ולהערותיו את נוסח טיוטת תקנות הגז (בטיחות ורישוי) (החלת תקן ...
נכתב על ידי admin; פורסם ב- 16 בספטמבר 2010 0:16. בלוג ישראלי. Share. נושא: כללי · RSS תגובות של פוסט זה · TrackBack URI. השאירו תגובה. שם (חובה) ...
נכתב על ידי admin; פורסם ב- 16 בספטמבר 2010 0:14. Share. נושא: כללי · RSS תגובות של פוסט זה · TrackBack URI. השאירו תגובה. שם (חובה). מייל (חובה) ...
המשיב 1 בע"א 904/09 והמשיב 3 בע"א 1422/09: עלי ילדירים. המשיב 2 בע"א 904/09 והמערער בע"א 1422/09: המוסד לביטוח לאומי. המשיבה 3 בע"א 904/09: ...
20 ספטמבר 2010 ... בבאר שבע (סגן הנשיא ב' אזולאי והשופטים נ' זלוצ'ובר וי' רז-לוי) מיום 1.9.10 בתיק תפ"ח ...
מיהי תל-אביבית? יעל דיין מתארת את הקווים לדמותה. היא אחראית לגורלה, היא מוחה כשאכפת לה, ובעיקר-היא "לא שמה פות" על מה שאומרים וחושבים. ...
עורכי דין בבית המשפט העליון. בה"נ 6611/00 – ג'. בפני: כבוד הנשיא א' ברק. המבקשת: מירושניצינקו ילנה. נגד. המשיבים: 1. מירושניצינקו אלכסנדר ...
לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין זה ב- 1.9.2010 כידוע לכם החל מהיום 1.9.2010 ...
למה כדאי עורך דין צמוד לעסק בתקופת המשבר הכלכלי? פתח דבר. בכל עסק יש מחלקת שיווק ומכירות, הנהלת חשבונות ומערך שלם שמטרתו הנה בשורה התחתונה, ...
תפריט בחירה ראשי- פרטי בתי משפט ומידע נוסף בית המשפט העליון נפתח לתפריט נוסף בתי משפט מחוזיים נפתח לתפריט נוסף בתי משפט שלום נפתח לתפריט ...
מילות מפתח מעניינות מה זה כך אבל את עוד כבר כל לא בו אין איש אחד אחרי גדול מה זה לו אני על מי שלו סיפור מן כן לה אחר אדם אשר לי שלי עולם אל ...
השופטת א' חיות: האם אלמנה אשר לא באה שנית בברית הנישואין אך חיה כידועה בציבור כמוה כאלמנה שחזרה ונישאה ועל כן אינה זכאית עוד לקצבת שאירים או ...
נ ג ד -. הנתבעת: ערוץ 10 בע"מ ח.פ. 513910869. מהות התביעה: שכר עבודה והלנת שכר, פיצוי פיטורין, דמי חופשה, דמי הבראה וזכויות נלוות ...
‏ ‏כ"ז אלול תש"ע. חוזר רשם מ.נ. 84. אל: ציבור המבקשים, עורכי הפטנטים ועורכי הדין. מאת: ד"ר מאיר נועם, רשם הפטנטים, המדגמים וסימני המסחר ...
בלוג עורכי דין 8 ספטמבר 2010 … לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין זה ב- 1.9.2010 כידוע לכם החל ...
בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 28.7.10 שבו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית העליונה לפי חוק ...
השופטת א' חיות: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (כב' סגן הנשיאה ז' כספי), בו הורשע המערער בעבירות של החזקת נשק, ...
הודעת באת-כוח המדינה מיום 30.8.2010 התקבלה ונרשמה. המועד להגשת תגובת המשיב יימנה מעת ההמצאה כאמור בהחלטתי מיום 21.7.2010. ...
מונח בפני ערעור על החלטת הרשם ג' שני מיום 12.4.10 במסגרתה קיבל את בקשת המערער לפטור מאגרה, אך דחה את בקשתו לפטור מלא מעירבון בהליך העיקרי ...
השופטת ע' ארבל: ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת מ' מזרחי) לפיו נגזר על המערער עונש של ארבעה חודשי מאסר שירוצו ...
נכתב על ידי admin; פורסם ב- 15 בספטמבר 2010 23:47. בית משפט לתביעות קטנות בתל-אביב מספר תיק. 1. שמות התובע: ______ ת.ז. ______. מען: מרח' ...
לפניי בקשה לעיכוב ביצוע עונש המאסר אותו השית בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד השופטת נ' בן אור) על המבקש במסגרת ת"פ 346/09. ...
השופט א' גרוניס: ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד סגן הנשיא ד' חשין), בו נדחתה עתירה ...
הנשיאה ד' ביניש: 1. עניינן של העתירות שלפנינו בשני הסדרים ייחודיים וחריגים הנהוגים בהנהלת בתי הדין הרבניים (להלן: הנהלת בתי הדין) ובמוסד ...
חוק איסור לשון הרע, תשכ"ה – 1965 כולל בתוכו הן את האספקטים האזרחיים של פרסום לשון הרע, והן את האספקטים הפליליים של נושא זה. ...
ה ח ל ט ה. בפני שמונה בקשות לרישום סימני מסחר. ארבע מן הבקשות עניינן בסימן 'See the future wisely'. ואילו ארבע האחרות עניינן בסימן 'לראות את ...
השופט י' דנציגר: לפנינו ערעור על הכרעת הדין מיום 23.6.2009 וגזר הדין מיום 29.9.2009 של בית המשפט המחוזי בירושלים (כבוד סגן הנשיא ע' חבש) ...
השופטת א' חיות: 1. העתירה דנן מופנית נגד החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (כב' סגנית הנשיא ט' סיון) מיום 16.9.2010, ...

המשיבים: 1. י. שטראוס ושות' (1990) בע"מ. 2. ק.א. אופקי בניה בע"מ. 3. אקרילית חברה לשיווק בע"מ. 4. בלגד נכסים בע"מ. 5. יוסף ליברמן ...
לכלל המבקשים, עורכי הדין ועורכי הפטנטים שלום רב, להלן תיקון להודעה שנשלחה בעניין זה ב- 1.9.2010 כידוע לכם החל מהיום 1.9.2010 ...
ה ח ל ט ה. זוהי בקשה לרישום המשפט 'Sending all the right signals" כסימן מסחר בסוג 9. הבקשה הוגשה לגבי 'חוטים וכבלים חשמליים,מערכות כבלים, ...
בבית משפט המחוזי ע"א 1709/09. בתל - אביב בפני כבוד השופט זאב המר. המבקשת: טיב שתיל בע"מ. (המערערת). באמצעות באי הכוח עורכי הדין נועם קוריס ...
בפניי בקשה למתן החלטה, שהוגשה היום (17.1.08), בגדרה בקשה לצו מניעה ארעי במעמד צד אחד בלבד, אשר הוגדרה "בהולה". המדובר בבקשת רשות ערעור על ...
כפי שכבר נאמר בהחלטתי מיום 15.8.2010, לא מצאתי עילה לשינוי החלטתי מיום 30.5.2010 לפיה על המערערת להפקיד עירבון בסך 4000 ₪ להבטחת הוצאות ...
נועם קוריס משרד עורכי דין. יום חמישי, אוקטובר 7, 2010 0:12 … נועם קוריס – כתבות מכלכליסט אין תגובות ביום חמישי, אוקטובר 7, 2010, 0:35; ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
חוק התקשורת לטובת הציבור / נ. קוריס משרד עורכי דין. אכיפת חוק התקשורת בפייסבוק. האכיפה התקדימית על איסור משלוח הודעות פרסומיות ברשת הפייסבוק ...
עורכי דין כותבים על חוק הספאם :קוריס בלוג · נועם קוריס, תופעת דואר הזבל בישראל בעקבות התיקון האחרון לחוק התקשורת מאת עו"ד. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
משרד עורכי הדין נועם קוריס ושות' מטפל בהצלחה בתביעה על סך של 2.5 מיליון ₪. תביעת וואלה! תקשורת בגין שליחת ספאם 2005. גנס מסר ל-NRG: "א. ...
נועם קוריס משרד עורכי דין « נועם קוריס